מקס סיון הוא מנהל בית הספר התיכון להייטק ואמנויות בתל אביב. בפרק החדש של ריסטארט הוא מדבר אתנו על המיתוג המחודש של בית הספר שלו, על העיצוב החדש, אבל בעיקר על הצורה שבה הוא חושב שצריך להתייחס לתלמידים וללמידה בכלל. כרגע, הוא אומר, התלמידים שלי נבחנים בבחינות הבגרות בהמון מקצועות ותתי מקצועות. הם צריכים לשנן כל כך הרבה, עד שהמיומנות העיקרית שנבדקת אצלם היא בכלל לא למידה, אלא זיכרון. במקום זה, הוא מציע בפרק, כדאי לתת את האוטונומיה למנהלים. לפרק את הלמידה מכיתות לקורסים, להציע מסלולים שונים להתקדמות וללמידה, ובעיקר להפסיק להתייחס לתיאוריות ולמקצועות בנפרד מהחיים האמתיים. להפך, הוא מציע. למה שלא ניקח מקרה שקרה באמת - למשל, האוניה שנתקעה בתעלת סואץ - ונלמד דרכו פיזיקה, כלכלה, גיאוגרפיה, גיאופוליטיקה והיסטוריה? וזה לא עוצר רק שם. זה נכון לניסויים במעבדות, ללמידה מעודכנת של מחשבים וסייבר, ולפדגוגיה בכללה.